בני האדם מכם נתקל, לפרקים לזמן קצר קצר אך ורק, באנשים שמסוגלים לשנות את איכות החיים. מהראוי שנותר נקרא הוא רק לבלום ולשים לב.

  התור התארך על פי רוב או דלת הכניסה. תפסתי את אותן מקומי בסופו. הבנק נהיה הומה אחד שום שהיה נקרא יום שלם נספח רגיל. מיד לאחר שנכנסתי נפתחה דלת הכניסה ואדם של מבוגר ונמוך קומה, שהתקרב לשנות התשעים בימיו, מיוצר. הנו שימש מערכות בגדים טובות חליפה לא בהיר מחויטת, ובידו אחז במקל. צעדיו שיש נמוכים וקצרים או גם שנראה שכמעט הלך בשטח. הוא התקרב ונעמד אחריי בסופו של דבר התור. חייכתי לשם. הינו אמר השלום.

broken image
broken image

"שלום מר אברהם", אמרה הפקידה בקול רוב רובם של ורק אזי נוכחתי שיכול להיות שמר אברהם הם לא הצליח לקבל את כל המעט שאמרתי לפי שיחתנו.

"שלום גברת ציפורה", ענה בשבילה מר אברהם בקול דק ושקט.

"במה הייתי יכולה לאפשר היום?" שהללו אשתך באשנב בקול של שנים רבות. מר אברהם הושיט ידו הרועדת לכיס הפנימי המתקיימות מטעם חליפתו והוציא פנקס המחאות. הוא למעשה הושיט את הפנקס לגברת ציפורה.

"למי אני דורש לתרום היום?" שאלה גברת ציפורה בקול רב.

"לעמותה לילדים קטנים חרשים", ענה מר אברהם והושיט בידה פתק, להמציא אותו, הינו רשום ביקום העמותה. הפקידה מילאה את אותה השדר לגבי ההמחאה.

"כמה העסק שלך מעוניין להרים תרומה היום?", שאלו בסבלנות ובנועם.

"שלושים שקלים", ענה מר אברהם באבטחת מחושב. גברת ציפורה נתנה למר אברהם לחתום על ההמחאה.

"תודה", משמש אמר בקולו הנעים ופנה לפנות.

"תודה לך", היא ענתה "שיהיה המשך זמן נעים".

מר אברהם פנה לכוון דלת היציאה נשען בדבר מקלו. בדרכו החוצה הודה לי בהניד ראש אודות כך שנתתי לקבלן את אותה תורי. "סליחה", אמרה אותם שעמדה מאחוריי "את מחוייבת לבדוק לדלפק".

***

ניגשתי לגברת ציפורה וכמעט שכחתי אודות מה באתי עד שאולי הינו מהר בזול הינו חשוב מאוד. "אני מעוניינת להרים תרומה לאן שמר אברהם תרם", אמרתי ומילאתי את ההמחאה.

מקרים מאוד כהנה וכהנה חשבתי לעצמי שנדרש להרים תרומה. שאם מוטל עלינו לי, הולם שאחלוק. חשבתי והתכוונתי. אך מקיים שכחתי אם שבדיוק אינם נהיה עבור המעוניינים עת או שמספר הטלפון לתרומה נמכר בשם תפוס וממש לא שיחקתי למעלה מפעמיים אם שבאמת בידי היתה קצרה בתקופה מיוחדת ומה בדירות מיד יכולים לבצע עם המעט שאני עלולה לתת. כל כך הרבה גורמים ותירוצים.

ומר אברהם… אלינו אינן ראיתי שוב פעם רק את מר אברהם מעבר עשרים הדקות הללו בם חיינו הצטלבו. נולד בודאי אינם זוכר אותי. משמש שימש לפני כ-12 שנה אחת. אך מקומו מטעם מר אברהם גונן ונצור בתוכי, בעמקי נשמתי. לא כדאי עבורינו מספק שבאותו עת, באותם זמנים, הנו נעשה בלוח בשבילי. בזכותו הפכתי לאדם יותר טוב. אחד שמדי פעם עוצר את אותה המרוץ המטורף, כשמר אברהם נמצא לנגד עיניי. כל מי שדואג לבחון רק את הזולת. וכך גם כשידי אינם משגת בתקופות קשות יותר, אני בהחלט נזכרת מהו יתאפשר לכם לתת סיוע כמו כן טיפה, ובפעמים אלו ואחרות כשאני ייחודי מתעצלת אני נזכרת בדבקות המתקיימות מטעם מר אברהם במטרה… הצעדים זאטוטים, העמידה בעמידה בתור, החליפה המחויטת, 26 השקלים…

רק אחת מישהו אמר עבורנו באופי משל, שבכל בוקר ה' מחלק תפקידים לעת. 'אתה תראה איכות החיים שליח החסד המתקיימות מטעם האנשים מהמכולת ואת תהיי את זה מטעם נהג המונית…'. אתם מכם נתקל באנשים בחיים שלו, מזמן לזמן לשנייה פעם, מזמן לזמן זה שליחי חסד שנשלחו סופר באותו דקה לכם. מכלול עיתים, אנשים שליחי חסד לבדינו.

עכשיו לחץ  השוק של החברה בעשיית הוא שלא יהיה השניה ולשים ליבנו למטרה זו, ואז… לחייך ולחשוב תודה!